בסוף השבוע האחרון התפרסמו ב-New England Journal of Medicine שני מאמרים חשובים הנוגעים להשפעת הטיפול בסרטן הערמונית על מחלות לב.
המאמר הראשון דיווח על תוצאות ניסוי שבהם התקבל כי טיפול ב-Enzalutamide שיפר הישרדות חולים עם סרטן הערמונית עמיד לסירוס שאינו גרורתי, בהשוואה לאינבו (פלצבו), ב-27%. המאמר מלמד כי שימוש ב-Enzalutamide היה קשור ליותר אירועים קרדיו-וסקולריים, אם כי 10 מתוך 14 מהמטופלים שחוו אירוע קרדיאלי שהוביל למותם, סבלו מתחלואה קרדיו-וסקולרית משמעותית ברקע. נק׳ זו היא חשובה לצורך ניהול נכון של המטופלים על-ידי צוות אונקולוג וקרדיו-אונקולוג.
המאמר השני מרחיב את הידע לגבי relugolix (gonadotropin-releasing hormone antagonist). תכשיר זה, בהשוואה ל-leuprolide (lutenizing hormone-releasing agonist), הוריד סיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים ב-54%. המאמר ממשיך את הקו של העבודה שפורסמה על ידי קבוצה ישראלית על 80 מטופלים והדגימה ירידה ניכרת באירועים קרדיאליים ומוחיים בשימוש ב-GnRH Antagonist בהשוואה ל-LHRH-agonist. אמנם המנגנון איננו ברור, אך הסבילות הטובה של התכשיר והיצמדות גבוהה לטיפול, מעודדים להשתמש בתכשיר בחולים עם רקע קרדיו-וסקולרי.
למאמרים המלאים:
בנוסף, להלן קישור למאמר המערכת שמתייחס לשני מאמרים אלו: